ברטנורא על משנה שבועות ו׳:ז׳

7 הַמַּלְוֶה אֶת חֲבֵרוֹ עַל הַמַּשְׁכּוֹן. נַעֲשֶׂה עָלָיו שׁוֹמֵר שָׂכָר, לֹא שְׁנָא מִשְׁכְּנוֹ בִשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ, לֹא שְׁנָא מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּשְׁעַת הַלְוָאָתוֹ. וְאִם אָבַד אוֹ נִגְנַב וְהָיָה הַמַּשְׁכּוֹן כְּנֶגֶד הַחוֹב, יָצָא מַשְׁכּוֹנוֹ בְחוֹבוֹ וְאֵין לָהֶם זֶה עַל זֶה כְּלוּם. וְאִם הַחוֹב יָתֵר עַל הַמַּשְׁכּוֹן, מְשַׁלֵּם לֹוֶה לַמַּלְוֶה מַה שֶּׁהָיָה הַחוֹב יוֹתֵר. וְאִם הַמַּשְׁכּוֹן יוֹתֵר עַל הַחוֹב, מְשַׁלֵּם מַלְוֶה לַלֹּוֶה. וְאִם נֶאֱבַד בְּאֹנֶס, שֶׁשּׁוֹמֵר שָׂכָר פָּטוּר, גַּם הַמַּלְוֶה פָטוּר, וְנִשְׁבַּע שֶׁבְּאֹנֶס נֶאֱבַד וְגוֹבֶה חוֹבוֹ כֻלּוֹ:

8 שֶׁקֶל. חֲצִי סֶלַע:

9 לֹא כִי. לֹא כֵן הָיָה:

10 אֶלָּא סֶלַע הִלְוִיתַנִי עָלָיו וּשְׁלֹשָׁה דִינָרִים הָיָה שָׁוֶה חַיָּב. שֶׁהֲרֵי הוּא הוֹדָה בְמִקְצָת הַטַּעֲנָה, שֶׁהַסֶּלַע שָׁוֶה אַרְבָּעָה דִינָרִין. וְכֵיוָן שֶׁהַלֹּוֶה חַיָּב לִשָּׁבַע כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁלּוֹ, וְהַמַּלְוֶה חַיָּב לִשָּׁבַע עַל הַמַּשְׁכּוֹן שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ, וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּשַׁלֵּם דָּמָיו, מִשּׁוּם דְּחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא עֵינָיו נָתַן בּוֹ, בֵּית דִּין מַשְׁבִּיעִין אֶת הַמַּלְוֶה תְּחִלָּה שֶׁאֵין הַמַּשְׁכּוֹן בִּרְשׁוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַשְׁבִּיעִין אֶת הַלֹּוֶה כַּמָּה הָיָה שָׁוֶה. שֶׁמָּא יִשָּׁבַע הַלֹּוֶה תְּחִלָּה וְלֹא דִקְדֵּק בַּשּׁוּמָא וְיוֹצִיא הַמַּלְוֶה אֶת הַמַּשְׁכּוֹן וְיִפְסְלֶנּוּ לְעֵדוּת וְלִשְׁבוּעָה. וְהָא דִתְנִינַן בַּסֵּיפָא מִי נִשְׁבָּע, מִי נִשְׁבָּע תְּחִלָּה קָאָמַר:

11 מִי שֶׁהַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ. הַמַּלְוֶה שֶׁהָיָה הַמַּשְׁכּוֹן אֶצְלוֹ נִשְׁבָּע שֶׁאֵין הַמַּשְׁכּוֹן בִּרְשׁוּתוֹ: